הכרעת דין בתיק חע"מ 1050-09

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר- עבירה לפי סעיף 204(א), (ג) לחוק התכנון והבנייה.

על פי עובדות כתב האישום מיוחס לנאשם כי הקים בחודש ינואר 2009 או בסמוך לכך, במקרקעין הידועים כגוש 2495 חלקה 33 במושב "שדה עוזיה" (להלן: הנכס), סככה מקונסטרוקציית מתכת וכיסוי איסכורית (להלן: המבנה), בשטח של כ-1,000 מ"ר ללא היתר בנייה כדין.

במענה לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו וטען כי המבנה נשוא כתב האישום אשר היה מבנה חקלאי בעבר, עבר שיפוץ בלבד. כמו כן נטען כי השיפוץ נעשה בתקופה בה הנאשם לא היה הבעלים של המקרקעין נשוא כתב האישום, אלא אביו.

הראיות מטעם התביעה

2.         במסגרת הראיות מטעם התביעה הוגשו:

א. טופס פיקוח מס' 2093- במסגרתו נרשם כי בביקור שערך יעקב בן חמו, מפקח בניה, בתאריך 27.01.09 במושב שדה עוזיה בביתו של הנאשם, בגוש 2495 חלקה 33 מגרש 83 התגלה כי הוקמה סככה בגודל 1000 מ"ר, ללא היתר בניה - סומן ת/1

ב. תמונות המבנה נשוא ההיתר בשחור לבן- ת/2

ג. תשריט מתוך הבקשה להיתר שהגיש הנאשם- ת/3

ד. תמונות בצבע- ת/4

ה. העמוד הראשון של בקשה להיתר בניה שהגיש הנאשם שעניינה "הקמת סככה לשימוש חקלאית"- ת/5

במסגרת פרשת התביעה הסכים ב"כ הנאשם להגשת המסמכים דלעיל כראיה לאמיתות תוכנם, תוך ויתור על חקירה נגדית. כמו כן, הודיע ב"כ הנאשם כי הוא מוותר על פרשת ההגנה, לא העיד כל עד מטעמו ואף לא הציג ראיה מטעם ההגנה בפני ביהמ"ש.

סיכומי המאשימה

2.         לטענת המאשימה, יש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, מאחר והראיות שהוגשו מטעמה מבססות את אשמתו מעבר לכל ספק סביר.

נטען כי בבקשה שהגיש הנאשם להיתר בנייה, בשנת 1999 לצורך קבלת היתר להקמת סככה לשימוש חקלאי בנכס נשוא כתב האישום, נרשם הנאשם כ-"מבקש" - דבר המוכיח כי הנכס היה בבעלותו של הנאשם זמן רב קודם למועד הקמת המבנה נשוא כתב האישום וזאת בניגוד לטענתו כי אביו היה הבעלים של הנכס.

כמו כן נטען כי מתמונות שצולמו ע"י המפקח הבנייה בביקוריו בזמן אמת, ניתן להבחין בעמודים מוצבים טרם דיפון וקירוי הסככה ובתמונות אחרות ניתן לראות את הסככה בשלבים סופיים, לאחר דיפון וקירוי באיסכורית- דבר המהווה הוכחה לכך שמדובר בבנייה חדשה של סככה שהוקמה "יש מאין" ולא בשיפוץ סככה ישנה .

עוד נטען כי אף באם היה מדובר בשיפוץ, הדבר דורש קבלת היתר בנייה כדין, אשר לא ניתן לנאשם במקרה דנן.

לסיכום טען ב"כ המאשימה, כי יש להרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בהתאם לראיות שהובאו מטעם המאשימה, אשר לא נסתרו ע"י הנאשם בשל העדר הבאת ראיות מטעמו וכן בשל החלטתו שלא להעיד.

סיכומי ההגנה

3.         ב"כ הנאשם התייחס בסיכומיו לעניין ה"שימוש החורג" וטען כי לא הוכח מהו השימוש החורג שיש חובה בגינו לקבל היתר כדין.